מה עוד לא נהגה, נאמר, נכתב, הוגדר ונחקר על עם ישראל? כל כך הרבה דברים אנחנו יודעים: עם שהמציא את המונותיאזם ואת השבת, שמאמין כי רוצים לכלותו, שבטוח כי יוכל לכל אוייביו, שרץ למרחקים (ממש) ארוכים, שיש לו שליחות ואחריות. עם חכם, למדן, מקורי, שרדן, עיקש, אמיץ וגם עם יפה (או בעל אף עקום?) שמצהיר ש"טוב למות בעד ארצו". עם שהתפזר לכל רוח, וחזר לארץ ישראל - "היא מדינת ישראל", והפיח את השממה, יצר חברה שהיא כור היתוך, וגם כור אטומי, עם שתרם לעולם רעיונות כמו קיבוץ, קופת חולים, וייז וקופקסון. 

 

עם כל הידע הרב, האינסופי הזה, אנחנו בלופ כבר שנים לא מעטות. ישראל נמצאת במקום מורכב ביותר מבחינה מוראלית, חברתית, ביטחונית, כלכלית, וגלובלית, היא קוראת לעזרה, לכל מי שיכול לעשות משהו טוב למענה - למעננו. מדינת ישראל וה"רשות הציבורית", החוזקות שלה וההשראה שבה, הליקויים המערכתיים, כמו גם החברה השסועה שבה, תמיד היו לנגד עיני. המחשבות על המדינה, לא פעם כיוונו אותי, יצרו עבורי את גבולות הגזרה שלי, את הערכים עליהם אני מתבססת בפעילותי המקצועית, כל זאת תוך שימת דגש על המקומות בהם אוכל להביא לשינוי, תיקון, חיבור.

 

בהתאם, לאורך הקריירה שלי הובלתי יוזמות פורצות דרך לשינוי מהותי במרקמי החברה. דוגמאות אחדות לכך: יזום והבניית פעילות "הפרח בגני" - מרכז נוער הוליסטי, ששוכפל לשכונות רבות בדרום העיר תל אביב יפו ואף מחוצה לה, כינון מרכז חינוכי המגשר בין תושבי יפו וצפון תל אביב, הטמעת שירות רפואי טכנולוגי ראשון מסוגו בארץ, חיבורים הקשורים בחברה רפואה ואמנות שלא נראו קודם הן דוגמאות לכך.  

 

כיום, ביחד עם אנשים טובים נוספים, אני מבררת וחושבת כיצד נוכל לתרום את החלק שלנו ליצירה הספירלית הזו, שנקראת מדינת ישראל.