אני מנווטת את דרכי בארגון בעזרת שילוב של גישה קלאסית המבוססת על פסיכואנליזה ארגונית, עם גישה מודרנית יותר הנקראת ״קונסטלציה ארגונית״. את שתי השיטות למדתי ובהן התמקצעתי בחמש עשרה השנים האחרונות. 

פסיכו-אנליזה ארגונית מבוססת על התאוריות הקלאסיות - על ה"לא מודע" של זיגמונד פרויד: מלאני קליין, שתרמה את הדגש על היחיד, ווילפרד ביון, שחיבר בין היחיד לקבוצה. במעלה הדרך תרמו תיאורטיקנים נוספים מונחים כמו הגנות חברתיות ותודעה ארגונית. השיטה הקלאסית קבעה: "מה שאנחנו לא אומרים, אנחנו בכל זאת מדברות ומתנהגים", הן כפרטים והן כקבוצות, ומתוך אלה ניתן ללמוד רבות על התהליכים הסמויים, אשר השפעתם על המציאות, כפי שאנו חווים אותה, הינה רבה.

 

קונסטלציה ארגונית היא שיטה שפותחה בחצי השני של המאה הקודמת על ידי ברט הלינגר. השיטה עושה שימוש ב"ייצוגים" ונותנת מקום של כבוד לאינטואיציה, דמיון ותודעה מערכתית. כל זאת בכדי להגיע למקומות עמוקים בהוויה שלנו, שאינם נגישים לנו בדרך כלל, בחיי היום יום. השיטה שמה דגש על עקרון השייכות, עקרון הקדימות, ועקרון האיזון בין נתינה לקבלה.

 

כיועצת ומלווה מנהלים וארגונים תפקידי הוא לתרגם את המידע שעולה בתהליכים הללו למשמעות אופרטיבית.

​